תפילות

תפילות

אם היינו צריכים לחלק את העולם ביחס למונח תפילות, סביר להניח שהיינו מוצאים את עצמנו עם 3 קבוצות עיקריות. יש קבוצה שרואה בתפילות משהו דתי, משהו עם כוונה לאלוהים אשר מבחינתם שומע את התפילה ונענה להם. יש קבוצה שרואה בתפילות משהו מרוחק מהם, בדיוק בגלל הסיבות שציינו, ויש קבוצה שרואה בתפילות אלמנט של תקווה, ולא מעבר לכך.

האמת היא שתפילות, הן אולי נשמעות כמשהו דתי ומן הסתם, נוצרה להן משמעות כזו, אך כל אחד בליבו נושא תפילות שונות, אך הוא עושה את זה בצורות שונות וקורא להן בשמות שונים. יש מי שיטען שתפילות הן תקוות, יש מי שיתייחס לתפילות שלו כצפייה, אחרים יתייחסו לתפילה כמשאלת לב ועוד.

ההבדל הוא פחות בכוונה או במשמעות, אלא יותר במה אנחנו מוכנים לעשות בשביל לומר אותה, מה אנחנו מוכנים לעשות בשביל שהיא תתממש, וכן איזה חלק התפילה תופסת בחיינו. הרי אנשים דתיים מתפללים שלוש פעמים ביום ולעיתים יותר, אנשים חילוניים לא מתפללים כמובן אבל הם כן מהווים משאלה, כן נושאים תקווה, היא אולי תופסת אצלם פחות מקום במהלך היום, אך הם נמצאים בליבה בכל עת, בכל שעה.

כמובן שאנחנו יכולים למצוא מגוון רחב של תפילות, הן לבריאות, פרנסה, הצלחה בזוגיות, פוריות, למעשה לכל דבר, מגדול עד קטן, מהדברים הכי בנאליים והכי מובנים מאליהם, לדברים הכי פחות רלוונטיים והכי פחות חשובים.

תמיד קיים ויכוח, האם התפילות נענות, האם התפילות מספיקות. על כך יש לומר שני דברים. ראשית, לא כל תפילה נענית, ויהיו שיטענו שנסתרות דרכי אל, אחרים יטענו שהאל לא עובד בשבילנו ועל כן אנחנו לא יכולים לצפות שכל תפילה תיענה. בדיוק כפי שלא כל תקווה או משאלה שאנחנו מביעים, תתממש בסופו של דבר. האם תפילות לבדן יספיקו? התשובה היא לא. אנחנו צריכים לעשות דברים, אנחנו צריכים לעבוד, לחיות נכון, לחיות בריא, וזה לא מספיק אך ורק להתפלל. זה יוסיף לנו משמעות, יוסיף לנו כוח, אך לבד זה לא יספק לנו את מה שאנחנו מקווים לו.